אנינות – ההגדרה ההלכתית

אדם שנפטר לו קרוב משפחה שחייב להתאבל עליו [אבא, אמא, ילדים,אחים ובנ זוג] ועדין לא קברו את הנפטר, האבל נקרא בשם "אונן" ובתנאי שמוטל עליו לקוברו.

חשוב לדעת! ברגע שקברו את המת, פוקע הגבלות של אנינות ומתחיל דיני אבלות שבעה.

דיני אונן מבוארים בשולחן ערוך בהרחבה סימן שמ"א בהלכות אבלות.

האיסורים והמגבלות בתקופת האנינות

לא אוכל בפני המת

אסור לאכול בפני המת, הסיבה לכך משום שזה יכול להתפרש כפגיעה במת מה שמכונה בלשון ההלכה "לועג לרש".

אינו מיסב על השולחן ואוכל

איסור הסיבה זה עניין של ביטוי להכנעה שאוכל רק מפני ההכרח.

בשר ושתית יין

אונן לא אוכל בשר ולא שותה יין הסיבה לכך משום שחוששים שימשך אחר שתיית היין ויזלזל בקבורת המת.

איסורי אבלות שרלוונטים גם בזמן שלפני הקבורה

• אסור להתרחץ.
• אסור לסוך שמן.
• להימנע משמחה.
• לא שואלים שאלת שלום.
• לא מסתפרים.
• לא עובדים ולא עושים מלאכה.
• אוסור לקיים יחסי אישות.
• אסור לשבת על כיסא.

איסורי אבלות שמותרים לאיש אונן למרות שאסורים בימי השבעה

• מותר לצאת מפתח ביתו.
• מותר לנעול נעלים רגילות.

האם מותר להתגלח לפני הלוויה?

תשובה: מעת הפטירה לרבות בזמן אנינות של לפני הקבורה, אסור להסתפר / להתגלח.

לא מברך ופטור מכל המצוות האמורות בתורה

כל הזמן שלפני הקבורה האדם אונן פטור מכל מצוות האמורות בתורה הכוונה למצוות עשה לדוגמא:

פטור מקריאת שמע, תפילה, תפילין, ברכות וכדומה.

לציין שאיסורי לא תעשה כמו לדוגמא, שבת כשרות צריך לשמור ללא קשור לדין האנינות.

הסיבה שאונן פטור מכל המצוות

שתי סיבות נאמרו בדבר:

סיבה ראשונה: משום כבודו של נפטר שלא יראה שמזלזלים בו בכך שמתעסקים בעניינים אחרים חוץ מענייני קבורה.

סיבה שנייה: חוששים שעל ידי ההתעסקות בדברים אחרים תדחה הקבורה ויש הקפדה גדולה וערך עליון להקדים את הקבורה כמה שרק ניתן, סיבה זו שייכת דווקא שאין מישהו שמטפל בענייני המת אבל אם יש כבר מישהו שמטפל, סיבה זו לא שייכת.

האם אדם יכול להחליט להחמיר על עצמו וכן לקיים מצוות בזמן אנינות

פסק השו"ע בהלכות אבלות שאף מי שרוצה להחמיר על עצמו אינו רשאי.

שבת

בשבת לא חלים מגבלות אנינות, ומותר לאכול בשר ולשתות יין ולקיים תפילות וברכות חוץ מיחסי אישות שאסור.

הבדלה

מי שמת לו מת בשבת אוכל במוצאי שבת ללא הבדלה ולאחר הקבורה יעשה הבדלה.

מתי פוסקת האנינות?

• ברגע שהמת נקבר וודאי שנפסקת תקופת אנינות ומתחילה תקופת אבלות.
• אמנם מצינו בשו"ע שאם המת נמסר לאנשי מקצוע שמטפלים בנפטרים, כיום זה נקרא "חברה קדישא" ובלשון השו"ע "נמסר לכתפיים" אזי גם כן פוסקת אנינות, ומצינו שתי שיטות בנידון.

שיטת הנודע ביהודה

מסירת המת לחברה קדישא מועילה להפסיק את האנינות רק לאותם אלו שלא הולכים להלוויה.

אותם הקרובים שכן הולכים להלוויה לא מפסיקים את האנינות בעקבות מסירת הנפטר לטיפול החברה קדישא.

אלא שלמרות זאת יכולים הקרובים להחמיר עליהם לקיים מצוות שהאונן פטור בהם.

וכן פסק הפני ברוך.

שיטת השדי חמד והמשנה ברורה

בכל מצב שמסרו את הנפטר לטיפול החברה קדישא אזי הופסק דין האנינות.