יארצייט
יום היארצייט, יום השנה לפטירה, הוא זמן מיוחד שבו נוהגים להוסיף במעשים טובים לעילוי נשמת הנפטר.
במסגרת ״קדיש לנשמה״ ובית המדרש ״חב״ד אור שמואל״ בעיר העתיקה צפת עיר הקודש, אנו מקיימים אמירת קדיש ולימוד תורה ומשניות.
באפשרותכם להקדיש ביום היארצייט צדקה, אמירת קדיש ולימוד פרקי משניות לפי אותיות שם הנפטר ואותיות נשמה לעילוי נשמת יקירכם באמצעות האפשרויות שלפניכם
בהמשך המאמר נרחיב על משמעות היארצייט, מנהגי יום השנה ההלכות החשובות שכדאי להכיר ותשובות לשאלות נפוצות
💡 לא יודעים מתי חל יום השנה בעברי? לחצו כאן להמרת התאריך מלועזי לעברי
יום השנה / אזכרה
מובא בספרים הקדושים שבכל שנה ושנה שמגיע יום היארצייט נעשה עליה בנשמה.
מנהג ישראל להרבות ביום השנה במעשים טובים לעילוי נשמת הנפטר.
מומלץ ליצור תזכורת באמצעות האתר שישלח אליכם לפני יום השנה של יקירכם.
האם חישוב יום השנה לפטירה לפי תאריך פטירה או קבורה?
יום השנה לפטירה חל בתאריך העברי של יום הפטירה ללא קשר ליום הקבורה או לתאריך שבו מסיימים את האחד עשר חודשים שבהם נאמר הקדיש.
חישוב תאריך יום השנה אזכרה בשנה הראשונה
אם הקבורה היתה ביום אחר מהפטירה יש הבדלי מנהגים בעם ישראל מתי לקבוע את יום השנה [בשנה הראשונה בלבד:] {כי בשאר השנים כבר אמרנו שלכל המנהגים הולכים אחר יום הפטירה ולא קבורה}
מנהג א': יש נוהגים שאם יום הקבורה היה אחרי 3 ימים מעת הפטירה באופן חריג את יום היארצייט הראשון מקיימים ביום הקבורה. ובשאר השנים חוזרים לקיים את יום השנה ביום הפטירה {שיטת הש"ך }.
מנהג ב': בכל מצב יש לקיים את יום היארצייט לפי יום הפטירה {שיטת הט"ז והכרעת הפני ברוך, וכן מנהג חב"ד.}
שבת שלפני היארצייט
בשבת שלפני יום השנה נוהגים לעלות לתורה עליית מפטיר מנהג זה יסודו בכתבי האר"י ז"ל.
מנהגי יום היארצייט
הדלקת נר נשמה
הדלקת נר נשמה לעילוי נשמת הנפטר בערב הקודם ליום השנה, זהו נר מיוחד הדולק למשך 24 שעות ויש לתת לו לדעוך מעצמו ולא לכבותו.
אמירת קדיש ביום היארצייט
ביום השנה נהוג לומר תפילת קדיש יתום בנוכחות מנין – 10 מתפללים החל מהלילה שקודם ליום השנה ועד תפילת מנחה למחרת. [בשלושת התפילות – ערבית, שחרית ומנחה].
אם אין באפשרותכם להתפלל במניין, אפשרי למנות שליח שיאמר בשליחותכם את הקדיש.
לעלות לקבר
נהוג לעלות לקברו של הנפטר ולומר במקום תהילים ותפילת "אל מלא רחמים".
בסיום אומרים קדיש ליד הקבר בנוכחות מניין [עשרה גברים מעל גיל בר מצווה].
המנהג לצום
ביום השנה ישנו מנהג עתיק שהובא בשולחן ערוך לצום משעת הזריחה ועד השקיעה כדי לציין את האבל.
כיום לא נוהגים לצום עקב חלישות הדור, ודי בלימוד תורה וצדקה כתחליף לתענית.
לימוד תורה
נוהגים ביום השנה להרבות בלימוד תורה ובעיקר לימוד משניות לעילוי נשמת הנפטר.
מעשים טובים לעילוי נשמת
יש להרבות במעשים טובים ונתינת צדקה בשמו של הנפטר ולעילוי נשמתו.
תפילה בציבור
באם מתאפשר טוב להיות שליח ציבור בבית הכנסת ולהדליק 5 נרות על עמוד התפילה.
הבאת כיבוד והתוועדות
מנהג ישראל לציין את יום השנה בהבאת כיבוד ואמירת לחיים, חברים ומשפחה מה שמכונה בקרב החסידים "התוועדות" ומעלה להרבות בברכות לעילוי הנשמה.
בכדי להמחיש את החשיבות נצטט סיפור על אחד מגדולי ישראל אשר שכח את יום השנה של אמו.
מסופר שאמו באה אליו בחלום ואמרה שהיא מוכנה למחול לו על המנהגים ששכח חוץ מהעובדה ששכח לקיים התוועדות והבאת כיבוד מה שהיה מכונה במקומם בשם "תיקון".
חישוב יום השנה במקרים מיוחדים
אם נפטר בשנה מעוברת בתאריך ל' אדר א', בשנה פשוטה אין את יום ל', הדין שיקבע יום השנה, ב-ל' שבט שהוא ר"ח אדר.
נפטר בל' חשוון או ל' כסליו ובשנה לאחר מכן אין ל' אלא רק כ"ט, הדין שהולכים אחר יום השנה הראשון.
אם היה שנה חסירה יקבע לעולם בכ"ט בחודש, ואם היתה שנה מלאה יקבע תמיד בראש חודש גם בשנים לאחר מכן שיש רק כ"ט יום, יקבע היארציט בא' בחודש.
מה הדין אם לא יודעים את התאריך המדויק של יום השנה?
באם אין אפשרות לברר ניתן לקחת את אחד הימים בשנה ומה טוב מימי החורף הקצרים ולקובעו כיום שנה.
האם יום היארצייט הוא יום עצוב או יום שמח?
נצטט תוכן של מכתב שכתב הרבי מליובאוויטש למשפחה לקראת יום השנה לפטירה של ההורה.
ישנם שתי נקודות גישה איך להתייחס ליום השנה?
מצד אחד ביום השנה הנשמה עולה לעולם רוחני גבוה יותר, ואם כן יום זה הוא שמחה לנשמה.
מצד שני כאן בעולם הגשמי, יום השנה מזכיר לנו את הפטירה ומביא לידי עצבות ורגשות של צער.
הרבי אמר למשפחה שיום זה אמור להביא לחשבון הנפש הכוונה להתאים את החיים שלנו אל מהלך החיים של הנשמה בעולם הרוחני כי כמו שהנשמה עולה מדי שנה כך גם האנשים הקשורים אליה צריכים להתקדם במעלות התורה והמצוות.
וחלילה לא ליפול לידי עצבות אלא לדעת שלנשמה יום זה הוא יום של שמחה, וגם אנחנו צריכים להיות שמחים.
קראו גם על התמודדות עם אובדן לפי המסורת היהודית!
