סעודת הבראה – ההגדרה ההלכתית

אדם שנפטר לו קרוב משפחה משבעת הקרובים ויושב שבעה מצווה על השכנים שידאגו להכין את הסעודה הראשונה עבור הָאָבֵל.

הסיבה לכך משום שהָאָבֵל דואג ועסוק בצערו ואינו חושב ושם לב על גופו והרעב שלו.

לכן המצווה על האחרים שידאגו לו לאוכל על חשבונם וסעודה זו מכונת בשם "סעודת הבראה".

מה הדין אם השכנים לא הביאו אוכל, האם הָאָבֵל צריך לצום?

אדם אָבֵל שלא דאגו לו השכנים והחברים לארוחה, יכול לאכול ולא מצווים אותו לצום.

אבל אמרו חכמים תבוא קללה לשכניו שהצריכוהו לכך.

הכנת סעודת האבלים על ידי אדם זר דווקא

המצווה לתת לאנשים זרים לדאוג לארוחה על חשבונם, ולא למי שבלאו הכי מחוייב להכין ארוחה בהתאם לכך במקרים הבאים הדין יהיה כדלהלן:

הכנת אוכל לאישה אבלה על ידי בעלה

כתב השולחן ערוך שהבעל לא יכין סעודת אבלים לאשתו משום שחייב במזונותיה ונחשב כאילו אוכלת משל עצמה.

הכנת אוכל לבעל אבל על ידי האישה

השולחן ערוך לא התייחס לדין זה במפורש.

יש שכתבו שעל אותו משקל גם כן יהיה אסור משום שזה נחשב שהבעל אוכל משלו ולא משל אחרים.

סעודת הבראה לאבא על ידי הבן

מותר לילדים להכין את סעודת הההבראה לאבא או לאמא שנמצאים באבלות, משום שזה לא נחשב שאוכל משלו.

מה אוכלים בסעודת הבראה?

מנהג ישראל להביא מאכלים עגולים לשולחן האבלים [כמובן בנוסף לארוחה ושאר המאכלים] כמו ביצה קשה ועדשים ונאמרו מספר סיבות בדבר:

1. למאכל העגול אין פה ורומז על האבל שאין לו פה כי שקוע באבלותו.
2. עיגול מרמז שהעולם כמו גלגל והיא מחזרת על באי עולם.

האם גם בסעודה שנייה יש את העניין שאנשים אחרים יכינו אוכל לאָבֵל?

הדין של "סעודת הבראה" נאמר רק על הסעודה הראשונה של האבלים אבל מסעודה שנייה ואילך יכולים האבלים להכין אוכל ולאכול משל עצמם ללא מגבלות.

איזה דברי מאכל נאמר עליהם לא לאכול משלו

3 דעות נאמרו על האיסור לאכול משל עצמו:

• דעה א':  האיסור הוא דווקא על לחם ולא על עוגות פירות וכדומה.
• דעה ב': האיסור גם על עוגות ופירות וכו' אבל לא על שתיה (וכן כתב הרב עובדיה יוסף בספרו חזון עובדיה).
• דעה ג': האיסור אפילו על מים ומשקה.

סעודת הבראה לאבלים שהפטירה היתה בערב שבת

אם הקבורה היתה סמוך לכניסת השבת אין לערוך סעודה ביום שישי מפני כבוד השבת.

פטור מסעודת הבראה

אבל שהחליט לא לאכול את הסעודה הראשונה מותר לו לאכול בלילה משל עצמו ונפטר מהדין הנ"ל