נוסח הניחום למנהג אשכנזים

נוסח ניחום האבלים המקובל בקרב עדות האשכנזים:

"המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים "

ישנם המוסיפים גם את המילים

"ולא תוסיפו לדאבה עוד"

משמעות מילות הניחום

'המקום' פירושו הקב"ה ואנו מאחלים לאבל שהקב"ה ינחם אותו מהצער בו הוא שרוי יחד עם כל עם ישראל שהרי כולנו-כל היהודים אבלים על בית המקדש שנחרב.

השייכות בין האבלות על ירושלים לאבלות הפרטית

לכאורה לא מובן מה הקשר בין הצער בו שרוי האבל שאנו מנחמים, לצער שכל עם ישראל שרוי בו בעקבות חורבן בית המקדש?

הרבי מליובאוויטש פעם הסביר: שמרמזים לאבל כמו שכולנו יחד באותה מידה אבלים על ירושלים, ככה גם כולנו משתתפים בצער האובדן האישי שלו כאילו הוא משותף לנו, וזה הסיבה שאנו מקשרים בנחמה בין האבל האישי, לאבל הכללי של כל עם ישראל.

ולא תוסיפו לדאבה עוד

הרבה חוגים נמנעים מהסיומת ולא תוסיפו לדאבה עוד, ואומרים רק ההתחלה "המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים".

גם פה הרבי הסביר שאומרים ולא תוסיפו לדאבה – דאבה זהו עניין של צער וכאב, אומנם מאחלים לאבל שלא ידע עוד צער, אבל מזכירים הקשר שלילי, יש מצב של צער ואנו מאחלים לך שלא תדע מזה.

הניחום בדרגה הגבוהה משמעותו שמראש לא נותנים מקום לצער גם לא בדרך השלילה, ולכן בהרבה חוגים כלל לא מזכירים סיומת זו.