נשמה וגוף

נשמה וגוף - מהות החיות של היהודי בהתאם לגישה היהודית

נשמה – מה מהותה של החיות האלוקית? במאמר הבא ניתן סקירה של גישת היהדות בנושא.

תוכן עניינים

מהי נשמה?

נשמה היא מהותו והאני האמיתי של האדם, כל יום אנו אומרים בתפילה את המילים הבאות

"אֱלֹהַי נְשָׁמָה שֶׁנָּתַתָּ‏ בִּי טְהוֹרָה. אַתָּה בְרָאתָהּ, אַתָּה יְצַרְתָּהּ, אַתָּה נְפַחְתָּהּ בִּי, וְאַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּקִרְבִּי, וְאַתָּה עֲתִיד לִטְּלָהּ מִמֶּנִּי, ולְהַחֲזִירָהּ בִּי לֶעָתִיד לָבוֹא".

בסיפור בריאת העולם בפרשת בראשית, מסופר שאלוקים יצר את האדם עפר מן האדמה, ורק לאחר מכן "ויפח באפיו נשמת חיים, ויהי האדם לנפש חיה"

כלומר האדם מורכב מגוף שהוא כלי לחיות האלוקית שהיא הנשמה המלובשת בתוך הגוף.

חלק אלו-ה ממעל ממש

הנשמה שאלוקים נותן ליהודי היא חלק אלו-ה ממעל ממש כלומר ה' נותן לנו חיות שהיא חלק ממנו, כמו הבן שמקבל מאבא את תכונות נפשו ונמשך ממהותו ועצמותו.

רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא מביא בספרו (פרק ב') את דברי הזוהר על הפסוק בבריאת האדם "ויפח באפיו נשמת חיים".

מהי אותה נפיחה שהתורה השתמשה בה כמשל?

בעל התניא מסביר כדברים הבאים:

בדרך בני אדם יש דיבור ויש נפיחה, בשניהם האדם מוציא הבל מפיו, ההבדל ביניהם שהדיבור דורש מאמץ קליל, ואילו נפיחה האדם מוציא מפנימיותו-מתוך הראות.

שרוצים להמשיל את הקשר בין נשמתו של יהודי לבורא עולם, משתמשים במושג "נפיחה" כדי לבטא את הקשר העמוק בין הנשמה לבורא עולם.

זהו גם תוכן הפסוק בחומש בראשית פרק א' פסוק כ"ז: "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו"

האדם נברא בצלם אלוקים שהרי הוא מקבל את החיות ממנו.

המוות בגישה היהודית

לפי היהדות המוות מפסיק רק את קיום הגוף.

אבל הנשמה שהיא האני האמיתי ממשיכה להיות קיימת גם אחרי ניתוקה מהגוף לנצח ללא הפסקה.

הפטירה משנה את הסטטוס של הנשמה ממצב של חיבור לגוף, להיות מנותקת מגוף.

אבל היא ממשיכה להיות בהכרה ותודעה בדיוק כמו בחיים רק בלי הלבוש שנקרא גוף, וממשיכה לראות ולהרגיש.

ראו בהרחבה מאמר בנושא ידיעת המתים מה שקורה בעולם.

למעשה הנשמה קיימת הרבה לפני שהיא יורדת לגוף וממשיכה להיות קיימת גם לאחר ההתנקות מהגוף.

המושג מוות לא שייך להיאמר כלפי הנשמה כי היא מהות רוחנית ונצחית, קראו אודות החיים לאחר המוות.

שהנשמה מלובשת בגוף היא רואה על ידי העיניים, שומעת על ידי האוזניים, מריחה על ידי האף ופועלת כל פעולה והרגשה באמצעות אברי הגוף, לאחר ההינתקות מהגוף, הנשמה ממשיכה להרגיש ולקלוט באופן רוחני ומופשט ללא שימוש באברי הגוף.

משל הגוף לבגד

שמדברים על האני האמיתי ברור הדבר שמדובר על הנשמה אותה ישות רוחנית המתלבשת בגוף שהרי כל אבר של הגוף הוא רק פרט ולא עצם מהותו של האדם.
אמנם יש עיינים, אוזניים, אף, פה, אבל כולם הם רק אברים של האדם.
האני האמיתי היא אותה חיות אלוקית שמתלבשת באברים ומחיה אותם.
במילים אחרות הגוף ואברי האדם הם רק לבוש ובגד, כמו שאדם יכול להתפשט ולהתלבש ולהישאר בדיוק באותו מצב, כך גם החיבור לגוף וההתנקות מהגוף לא גורע ומשנה דבר בנשמה.

הקשר בין הורים לילדיהם לאחר פטירתם

לפי הגישה היהודית יש קשר ישיר בין האבא או האמא שהלכו לעולמם לבין ילדיהם.

הנשמה צופה ומביטה בילדים והם חשובים לה.

היא שמחה בשמחתם ומרגישה כל מעשה טוב ופעולה חיובית שעושים למענה ולעילוי נשמתה.

אמנם אנחנו כאן בעולם לא יכולים לראות אותה ולא לתקשר עמה, אבל היא רואה ומרגישה אותנו.

המעשים טובים, התפילות, והלימוד תורה שלומדים כאן בעולם, זה הדרך שלנו לשלוח מסר לנשמת יקירנו שנמצאת בעולם האמת.

כמו כן גם שתורמים לישיבה, ומקדישים את התרומה לעילוי נשמת פועלים להקדיש את לימוד התורה הקדושה שיעמוד לזכות יקירנו שהלך לעולמו.

אמירת הקדיש לנפטר

בשנה הראשונה שלאחר הפטירה אומרים תפילת קדיש יתום עבור יקירי לב שהלכו לעולמם בדרך כלל הבן אומר את התפילה אבל בהחלט גם קרוב משפחה או אדם אחר שמינוהו לומר קדיש בתשלום, יכולים לומר את תפילת הקדיש.

ראו בהרחבה למה אומרים קדיש ומה התועלת של התפילה לנפטר.

נשמה