שבעה
כאשר אדם מאבד את היקר לו מכול, הוא נכנס בבת אחת לעולם של כאב, בלבול וחוסר ודאות.
בתוך המציאות הזו מעניקה ההלכה היהודית מסגרת ברורה ומכילה – 'שבעת ימי האבלות'.
בעמוד זה תמצאו הסבר מסודר על דיני השבעה: מתי מתחילים לשבת שבעה? מי יושב שבעה? היכן יושבים? ואילו הנהגות חלות על האבלים בימים אלו?
במקרים שבהם אין מי שיאמר קדיש, ניתן להיעזר על ידינו בשירות אמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר לאורך השנה.
יסודות השבעה: מתי מתחילים? ולמה יושבים שבעה?
מתי מתחילים לשבת שבעה?
מתחילים לשבת שבעה ביום של הקבורה במשך 7 ימים [יום הקבורה נספר להיות היום הראשון מתוך ה-7]. אם הקבורה היתה לאחר שהחשיך, מתחילים לספור את השבעה מלמחרת.
כמה זמן יושבים שבעה?
יש לשבת משך של 7 ימים מעת הקבורה, ואפילו אם הקבורה היתה זמן מועט לפני סוף היום, יום הקבורה נמנה כאחד מימי השבעה.
למה יושבים שבעה?
ראשית יש לדעת כי עצם הישיבה בבית, בהפסקה מוחלטת מעיסוקי היום־יום, נועדה לתת כבוד אחרון ועמוק ליקיר שהלך לעולמו. האבלות איננה רק ביטוי של צער, אלא דרך שבה המשפחה והקרובים עוצרים את מרוץ החיים כדי לעמוד מול משמעות האובדן.
על פי מקורות היהדות ישנן שתי סיבות מרכזיות לתקנת השבעה:
כדי לעורר את האדם לתשובה ולחשבון נפש
מובא בתלמוד כי בעת פטירת בן משפחה מידת הדין מתעוררת, עד שנאמר:
"כל שלושה הימים שלאחר הפטירה יראה האבל כאילו חרב מונחת לו בין כתפיו."
לכן נצטווינו לשבת שבעה, כדי שאדם יתכנס בתוך עצמו, יעשה חשבון נפש על דרכיו, ויתעורר לתיקון ולהתחדשות רוחנית.
כדי להקל על דינו של הנפטר
על פי תורת הקבלה, הצער וההגבלות שהאבלים מקבלים על עצמם בימי השבעה אינם רק עבורם – הם פועלים גם לטובת נשמת הנפטר. כאשר הקרובים מתאבלים כראוי, הדבר מקל על דינו של הנפטר בעולמות העליונים ומסייע לעליית נשמתו.
מקור הלכות שבעה
משה רבנו תקן לעם ישראל שאחר פטירת בן משפחה קרוב יש להתאבל ולקיים דיני אבלות במשך שבעה ימים.
המהות של הלכות שבעה
דיני השבעה נחלקים לשני תחומים מרכזיים, שכל אחד מהם מבטא פן אחר של האבלות על פי ההלכה.
החלק הראשון עוסק בפעולות שנועדו לעילוי נשמת הנפטר – כגון הדלקת נר נשמה, עריכת תפילות בבית שבו יושבים שבעה, ואמירת קדיש לאורך תקופת החיוב במהלך השנה. כל אלו נועדו להוסיף זכויות לנשמת הנפטר וללוות אותו במסעו הרוחני לאחר הפטירה.
החלק השני כולל את דיני ההגבלות החלות על האבלים עצמם – הנהגות של צער, הימנעות ונמיכות רוח, שמבטאות את עומק האבל ואת ההזדהות עם האובדן.
בספרים הקדושים נאמר שמי שאינו נוהג באבלות כפי שתקנו חכמים מתואר בלשון "אכזרי", משום שהוא מונע מעצמו ומן הנפטר את התיקון והכבוד שתקנו חז"ל בימים אלו.
מי חייב באבלות? על מי יושבים שבעה? ומה הדין אם הנפטר בקש שלא ישבו עליו?
על מי יושבים שבעה?
יושבים שבעה על שבעת הקרובים והם: אבא. אמא. בן. בת. אח. אחות. בן זוג / בת זוג.
מי צריך לשבת שבעה?
כל שבעת קרובי הנפטר צריכים לשבת שבעה [לרבות ילדי הנפטר בניו ובנותיו, האחים והאחיות, הבעל או האישה].
וכן לא עלינו הורים ששקלו את הילד בעודם בחיים, אזי גם האבא והאמא של הנפטר יושבים עליו שבעה.
מה הדין אם הנפטר ביקש שלא יתאבלו עליו?
אדם שביקש לפני פטירתו באופן הכי מפורש שהוא לא רוצה שיתאבלו עליו לפי המסורת היהודית, לא בשבעה ולא בשלושים האם שומעים לדבריו?
התשובה לכך: אין לשמוע לדבריו, ויש להתאבל כפי ההלכה היהודית. [שיטת הרמ"א הלכות אבלות סימן שד"מ סעיף י']
אין אפשרות לאדם לבטל את דין אבלות, יתירה מזו חשוב לזכור מה שכתבנו מקודם שע"י האבלות של הילדים מקילים את גזר הדין של הנפטר למעלה בשמים.
[למרות שהרמ"א פוסק האשכנזים, גם הרב עובדיה יוסף בספרו חזון עובדיה ח"א עמוד תקמ"ט כתב שטוב לנהוג כדבריו למרות שיש מי שחולק בדבר.]
מקום השבעה ויציאה מהבית: איפה יושבים? והאם מותר לצאת מהבית?
איפה יושבים שבעה?
לכתחילה ומן הראוי שקרובי המשפחה ישבו שבעה בבית המנוח, מובא בספרים הקדושים שהישיבה במקום תורמת לנפטר ובמיוחד התפילות שעורכים בבית בנוכחות עשרה יהודים ב-7 ימים הללו.
האם מותר לשבת שבעה לא בבית הנפטר?
על פי ההלכה אם לא מסתדר שהילדים [כולם או חלקם] ישבו בבית הנפטר בגלל סיבות כאלה ואחרות, מותר לשבת שבעה גם לא בבית הנפטר.
האם מותר לצאת מהבית בימי השבעה?
לא יוצאים מהבית בימי השבעה שלא לצורך.
מיקום האבלות – בדרך כלל בבית הנפטר; במקרים חריגים שלא מתאפשר, יושבים בבית אחד מבני המשפחה.
מצבים בהם היקלו לצאת מהבית:
- בלילה שיש צורך גדול
- אם קשה לישון במקום שיושבים שבעה – מותר לישון בית אחר.
- במצב של צורך גדול מאד או במקום של נזק כספי, מותר לצאת אפילו ביום.
סעודת הבראה, ניחום אבלים, כיסוי המראות, נר נשמה, ותפילות בבית הנפטר
סעודת הבראה
אבלים לאחר שחוזרים מקבורה, לא אוכלים סעודה ראשונה משלהם, מצווה על השכנים וידידים שידאגו להביא אוכל למשפחה המתאבלת.
יש עניין לאכול מאכלים עגולים כדוגמת ביצים קשות ועדשים והובאו שתי סיבות לכך:
- העיגול אין לו פה כלומר אין לו סדק, וזה מרמז על האבל שיושב דומם ושקוע באבלו.
- העיגול מרמז על האבלות שהיא מחזרת על באי עולם.
קראו בהרחבה את כל מה שצריך לדעת על סעודת הבראה.
ניחום אבלים
נוהגים שהחברים מגיעים לנחם את האבלים במהלך ימי השבעה.
בעת הניחום אומרים לאבלים את הנוסח הבא:
למנהג האשכנזים: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים
למנהג הספרדים: מן השמים תנוחמו
כיסוי מראות
מנהג ישראל לכסות את המראות בבית האבל שיושבים בו חלק מהסיבות לכך:
- כיסוי המראה מבטא אבלות וזו עוד דרך לגרום לנו להימנע משמחה.
- מפני שמתפללים בבית האבל ויש הלכה לא להתפלל מול מראה.
נר נשמה
כל שבעה ימים נוהגים להדליק נר נשמה, ראו את המאמר העוסק בעניין נר נשמה.
תפילות בבית בו יושבים שבעה, ומה לעשות אם אין מניין?
נוהגים להתפלל במניין בבית בו יושבים שבעה ונחת רוח גדולה לנשמת הנפטר בכך.
אם אין מניין בבית: מצינו מחלוקת גדולה בפוסקי ההלכה האם לצאת מביתו
שיטה אחת: שעדין אין לאבל לצאת מהבית.
שיטה שנייה: וודאי שיש לצאת מהבית ולחפש אפילו במקום רחוק מניין לומר בו את הקדיש, שהרי במיוחד בשבעת הימים יש תועלת מיוחדת ב אמירת הקדיש, וזה נקרא דבר האבד, שהתירו במקום צורך גדול לצאת מביתו.
רשימת האיסורים וההגבלות בימי השבעה
לא יושבים על כיסא
לא יושבים על כיסא אלא על הרצפה או על שרפרף נמוך.
לא עובדים
במשך שבעת ימי אבל לא עובדים, במדינת ישראל עובדים שכירים יכולים לקבל תשלום בימי אבל
מידע נוסף באתר כל זכות.
לא מכבסים את הבגדים
נמנעים מלכבס בגדים בכל שבעת ימי אבלות.
לא מחליפים בגדים
לכתחילה לא מחליפים בגדים במשך השבעה, אלא משתמשים בבגד הקרוע במהלך כל שבעת הימים.
באם נוצר צורך מיוחד להחליף את הבגד יש חילוק בהלכה בין המצבים השונים:
האבל על אביו ואמו: צריך לקרוע גם את הבגד החדש שהחליף.
האבל על שאר קרובים: לא צריך לקרוע את הבגד החדש שהחליף.
האם מותר להחליף את הבגדים הצמודים לגוף בשבעה? [גופיה, תחתונים וגרבים]
באם יש צורך מותר לָאָבֵל להחליף את הבגדים שצמודים לגוף, לרבות את הגופיה תחתונים וגרבים.
לא שואלים שלום (מה נשמע)
אדם אבל לא שואל בשלום אחרים, וגם אחרים לא שואלים בשלומו.
לא רוחצים במים
אסור לָאָבֵל להתרחץ.
ע"פ ההלכה הפשוטה (וכן כתוב בשולחן ערוך) יש חילוק בין המצבים דלהלן:
- במים חמים אסור לרחוץ אפילו באופן חלקי.
- במים קרים האיסור לרחוץ הוא רק באופן שרוחץ את כל גופו.
- רחיצת פניו ידיו ורגליו במים קרים מותרת.
חשוב לדעת! השולחן ערוך כתב אם היה מלוכלך (בטיט או צואה) מותר לאבל להתרחץ כדרכו.
במצב שהאבל מרגיש שלא בנוח עקב זיעה, במיוחד בימים החמים יש הסוברים שזהו מצב של לכלוך
המתיר רחיצה ואפילו במים חמים
(ובלבד שלא יהיה רחצה לשם תענוג).
ישנם המחמירים ולא מתקלחים בשום אופן.
לא מורחים על הגוף מיני שמנים (איסור סיכה)
יש להימנע לסוך על הגוף שמנים וכדומה.
נשים לא מתאפרות
באופן כללי לא מתאפרים בשבעה, למעט כלה סמוך לחתונה או בוגרת בתקופת נישואין, ראו ערך מורחב
האם מותר להתאפר בשנת אבל.
לא מקיימים יחסי אישות
הלכה להימנע מיחסי אישות בכל זמן השבעה, אבל אין בעיה ביחסי אישות לאחר שבעה.
לא מסתפרים ולא קוצצים ציפורנים
לא מסתפרים ולא מקצצים ציפורנים.
לא נעליים נעלי עור
לא משתמשים בנעלי עור בימי השבעה, ניתן להשתמש בנעלי בד או גומי או נעלי בית.
לא לומדים תורה
לא לומדים תורה בימי השבעה, מכיוון שלימוד תורה גורם לשמחה כמ"ש בתהילים "פיקודי ה' ישרים משמחי לב".
האם מותר לקרוא תהילים בשבעה?
יש מחלוקת בין הפוסקים האם מותר לקרוא תהילים בשבעה? (פני ברוך סימן ט"ז סעיף ה')
- יש אוסרים לאדם-אבל לומר תהילים, ולשיטתם תהילים זה בכלל לימוד תורה שאסור בשבעה.
- יש מתירים לומר תהילים בזמן השבעה ובפרט לאדם שאומר את התהילים בדרך תפילה ובקשה להתעורר בתשובה.
(אדם שרגיל לומר תהילים בכל יום יש לו יותר סברא להקל כי גם מבין האוסרים לומר תהילים בשבעה יש שהסכימו שמי שרגיל בכל יום לקרוא תהילים כן מותר לו)
סיום השבעה וקימה מהאבלות
באיזה יום אפשר לקום מהשבעה?
ביום השביעי של האבלות בבוקר אפשר לקום מאבלות השבעה, נזכיר כי יום הקבורה נחשב להיות היום הראשון של השבעה גם אם הקבורה היתה לקראת סוף היום סמוך לשקיעה.
דוגמא אם הקבורה היתה ביום שני, אז סיום השבעה יהיה ביום ראשון.
הלכות קימה משבעה
- ביום השביעי בבוקר לאחר התפילה יושבים האבלים פרק זמן קצר ומנחמים אותם ואומרים להם קומו. (יושבים מקצת מהיום כי "מקצת היום ככולו")
- יש נוהגים שבשעת הקימה המנחמים אומרים לאדם האבל נוסח קימה משבעה [הפסוקים הבאים].
נוסח קימה משבעה
נוסח הקימה / הקמה אומרים המנחמים לָאָבֵל:
"לא יבוא עוד שמשך וירחך לא ייאסף, כי ה' יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך": וכתיב, "כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנוכי אנחמכם ובירושלים תנוחמו".
סיום השבעה ועליה לקבר
לאחר אמירת נוסח הקמה משבעה מסתיימת תקופת השבעה, והאדם האבל מותר לו לעשות את כל הפעולות שהיו אסורות בכל ה-7 ימים.
- גם לאחר השבעה יש איסורים ומגבלות כל ה-30 ימים לחצו כאן למעבר להלכות השלושים.
- ראו במאמר נפרד מה עושים עם חולצת האבל?
- בסיום ה-7 נוהגים לעלות לקבר של הנפטר, יחד עם עוד 10 כדי שיהיה מניין.
- בבית העלמין אומרים ליד הקבר תפילות מיוחדות ופרקי תהילים מצורף בלינק התפילות לעילוי הנשמה.
קימה משבעה בשבת
אם הקבורה היתה ביום ראשון אזי היום השביעי יחול בשבת. ולכן הקימה מהשבעה יהיה בשבת, אבל כפי שכתבנו כבר ביום שישי מפסיקים את האבלות מפני כבוד השבת.
שבת, ראש חודש וחגים
ערב שבת
נוהגים בערב שבת לעצור את האבלות זמן מה קודם השבת.
ישנם חילוקי דעות לגבי השעה המדויקת:
המנהג שכבר כשעה ורבע קודם השקיעה להתארגן לכבוד השבת, ולקום מהישיבה על גבי הארץ, להחליף בגדים וכו'.
(ישנם שיטות נוספות בזמן המדויק: יש המחמירים לחכות עד שיהיה חושך כלומר צאת הכוכבים, ויש המיקלים כבר מזמן מנחה קטנה – זמן הלכתי המשתנה בין העונות השונות וניתן להתעדכן
בלוח זמני היום.)
בגדי שבת
נוהגים להקל וללבוש בגדי שבת למרות שהרמ"א בשולחן ערוך כתב לא ללבוש.
רחיצה בערב שבת
מצינו מחלוקת בין פוסקי ההלכה אם מותר להתקלח במים חמים פניו ידיו ורגליו לכבוד שבת,
תוכלו להרחיב בנושא כאן.
האם יושבים שבעה בשבת?
התשובה הקצרה היא שיושבים שבעה גם בשבת, רק שלא נוהגים במנהגי אבלות בפומבי משום כבוד השבת, אֲבָל השבת נספרת כחלק מימי השבעה.
במילים פשוטות בשבת לא יושבים על הרצפה, לא לובשים בגד קרוע, אפשר לצאת מהבית ואין את המגבלות של הלכות השבעה.
מגבלות שמראש הם כלפי האדם בינו ובין עצמו ולא נראים לאחרים צריכים לשמור עליהם גם בשבת לדוגמא:
- איסור יחסי אישות.
- לא לומדים תורה.
- לא מתרחצים.
ראוי לציין העובדה שלא נוהגים בהלכות אבלות באופן פומבי בשבת לא פוגעת בכבודו של נפטר.
האם יושבים שבעה בראש חודש?
גם אם חל ראש חודש באחד מימות השבעה יושבים באבלות כפי כל ההלכות דלעיל.
האם יושבים שבעה בחול המועד סוכות / פסח?
לא יושבים שבעה בחגים הבאים:
- פסח
- שבועות
- ראש השנה
- יום הכיפורים
- סוכות
אם הקבורה ארעה בחול המועד סוכות / פסח, לא יושבים שבעה בחול המועד אלא ממתינים לצאת החג ואז מתחילים לשבת את השבעה.
אם הקבורה ארעה לפני כניסת החג אז הדין יהיה כדלהלן בפסקה הבאה.
הפסקת אבלות בעקבות החג
אם התחילו לשבת שבעה לפני החג [פסח, שבועות, ראש השנה, יום כיפור, סוכות] החג מבטל את האבלות.
על ידי כך שנהגו באבלות אפילו שעה אחת נפטרו האבלים מהשבעה, ואין צורך להשלים את הימים הללו אחרי החג.
תנאי חשוב: שהאבל הספיק לנהוג מנהג מהאבלות. אבל אם לא נהג כלל עניין של אבלות לדוגמא שלא ידע מהפטירה טרם כניסת החג, לא אומרים שחג יבטל אבלות.
רחיצה ערב חג
יש מחלוקת אם מותר לרחוץ כדרכו בערב חג:
שיטת הספרדים: דין איסור רחיצה עומד בעינו עד הלילה, ואז ניתן להתקלח בחג בכפוף להלכות רחיצה ביום טוב.
שיטת אשכנזים: ניתן להתרחץ בערב החג סמוך לחשיכה.
שאר הלכות אבלות בערב חג
שאר הלכות אבלות בערב החג נוהגים בהם עד חשיכה כמו לדוגמא ישיבה על הרצפה, והאיסור לנעול נעלי עור.
דגש חשוב!!
כל מה שאמרנו על ביטול הלכות אבלות בעקבות חג, זה רק כלפי ההגבלות השונות של האבלות, אבל המנהגים שעושים לעילוי נשמת הנפטר נשארים בעינם ולא מתבטלים, לדוגמא הדלקת נר נשמה, וכל דבר שעושים לעילוי נשמתו.
תחילת השבעה במצבים מיוחדים: לפני קבורה, נסיעה וקבורה בחו״ל
תחילת הזמן של ישיבת שבעה
דיני אבלות 7 מתחילים מיד בעת הקבורה.
לפני הקבורה אמנם אבלות לא מתחילה, אבל האבל בגדר אונן שחל עליו ציווים אחרים.
מצבים חריגים שאבלות תתחיל לפני קבורה
ישנם מצבים חריגים שע"פ קריטריונים מסויימים בהלכה יש להתחיל שבעה לפני הקבורה.
לדוגמא אם המת מובא לקבורה בעיר אחרת רחוקה וחלק מבני המשפחה נשארו במקומם אזי אותם אלו שנשארו יתחילו שבעה מעת שיחזירו פניהם מההלוויה, ואלו שהולכים עם המת לעיר הרחוקה יתחילו מעת הקבורה.
חשוב לציין חריג שאם גדול הבית הוא זה שהלך לקבור אזי אף אלו שנשארו במקומם נגררים אחריו.
מכיון שיש עוד פרטים רבים שלא הובאו כאן וכן חילוקי דעות בכל מיני מצבים אם נתקלתם בשאלה בנידון יש להתייעץ עם רב מוסמך.
קבורה בחו"ל לאחר מספר ימים מהפטירה והאבל לא מתכוון לטוס להלוויה
גדולי עולם נחלקו בנידון מתי יש להתחיל את ישיבת השבעה?
בניגוד לדין הקודם בו היה שהות לקרובים להתעסק עם המת, פה הקרוב כלל לא התעסק עמו מכיון שהקבורה קרתה בחו"ל.
שיטה א': מקרה זה חריג ומכיון שלא התעסק עם המת יש לחכות לקבורה שתיהיה בחו"ל בעוד מספר ימים ואז להתחיל את השבעה.
שיטה ב": גם במקרה הנוכחי יש להתחיל שבעה מיד אף קודם הקבורה.
כמובן שיש להתייעץ עם רב מוסמך במצבים מעין אלו.