סימן שצ"א

סעיף ב'

כתב השו"ע על כל המתים -נכנס לבית המשתה לאחר שלושים יום, על אביו ואמו -לאחר י"ב חודש.

המקור:  הגמ' מו"ק כב:.

הערה: י"ב חודש זה  בדווקא , ולא שנה ,כלומר אם השנה מעוברת אז  בחודש ה13 אין צורך להתאבל  וכתב הט"ז שהוא תמה על אותם אלה שמחמירים עוד חודש של אבלות וזה אינו נכון.

סעודת מריעות

המקור:  מו"ק כב: 

אמימר מתני הכי ולשמחת מריעות מותר להיכנס לאלתר.(כלומר לאחר שבעה ואין צורך לחכות לשלושים)

והתניא לשמחה שלושים ולמירעות שלושים

עונה הגמ'- לא קשיא הא באריסותא -כלומר שהוא יוזם, -שאז אסור עד שלושים.

והא בפורענותא- שהוא פורע ומחזיר-שאז מותר לאחר שבעה 

לסיכום:  ב  תנאים . 1. אבל על אביו ואמו 2. צריך לפרוע תשלום של סעודה מותר לאחר שבעה

סעודות מצווה

נחלקו הראשונים

שיטת הראב"ד (מחמיר) :  תוך שלושים יום אסור להיכנס לכל סעודת מצווה שבעולם, מה שהירושמי התיר מדובר בתוך י"ב חודש ולאחר 30 יום

שיטת הרמב"ן (מיקל) : היתר הירושלמי מוסב אך לאחר השבעה בתוך 30 יום

* הערה

יש מחלוקת נוספת האם נישואין של יתום נחשב סעודת מצווה, לראב"ד נחשב סעודת מצווה, לרמבן- לא נחשב סעודת מצווה  

מחלקות בהבנת דברי הרמ"א

האם האיסור תוך שלושים יום- הוא רק באבל על אביו ואמו  או גם על שאר קרובים

ט"ז ופ"ת – הנידון רק על אביו ואמו , אבל באבל על שאר קרובים יש מקום להקל

ש"ך – אין חילוק והאיסור תוך שלושים יום להשתתף בסעודות מצווה מוסב על כל אבלים

סעודת מצווה שאין בה שמחה

דוגמאות: פדיון הבן או סעודת ברית.

הרמ"א מצטט 

דעה המקילה: שמותר אפילו בתוך שבעה בביתו לקיים סעודה- והטעם שברית מילה אין בה שמחה מכיון שיש לתינוק צער

ומצטט דעה חולקת במקרה של ברית מילה: שזה נחשב סעודת מצווה כמ"ש שש אנכי על אמרתך

לסיכום פסק הלכה לרמ"א:

חוץ לביתו – אינו אוכל כל י"ב חודש אפילו בסעודות שאינם של שמחה

בתוך ביתו -אוכל בסעודת שאין בהם שמחה

לשיטת הספרדים:

אין מניעה להשתתף בסעודות שהם לא לשמחה

ברית מילה-למוהל או סנדק

מחלוקת מהריל -מרדכי

המהריל מתיר להשתף בסעודת ברית מילה אף שהיא לא בביתו

וכך פסק הב"י  הרמ"א

ב"י- אף תוך שלושים

רמי"א -רק לאחר שלושים ע"פ שיטת הראבד שלא נכנסים תוך שלושים לכל סעודת מצווה שבעולם ועיין ט"ז שחילק בין שאר קרובים לאביו ואמו