פטירה
פטירה ויציאת נשמה
הפטירה
ההלכה היהודית מלווה את האדם גם בשעותיו האחרונות. בשעה זו נוהגים לשהות לצידו, מציעים לו לומר וידוי, אומרים "שמע ישראל" סמוך ליציאת הנשמה, ולאחר הפטירה מקפידים על כבוד הנפטר עד להבאתו לקבורה..
ממה נמנעים
- אין משאירים את החולה לבדו בשעותיו האחרונותראוי שבני המשפחה או אדם אחר ישהו לצידו.
- אין מזיזים את הגוסס ואין נוגעים בו ללא צורךטיפול רפואי וסיעודי נדרש נמשך כרגיל.
- אין עושים שום פעולה שמטרתה לזרז את המוותהפסקת טיפול רפואי רק לאחר בירור עם רב מומחה בתחום.
- נמנעים מוויכוחים ומבכי קולני ליד החולהאפשר לשבת לצידו, לומר דברי חיזוק ולהתפלל לרפואתו.
- אין עוצמים את עיני הנפטר לפני קביעת המוותגם את הפנים מכסים רק לאחר שגורם רפואי מוסמך קבע את המוות.
מה אומרים
- מציעים לחולה לומר וידוי כשדעתו צלולההרבה התוודו ולא מתו, וגם לאחר הווידוי ממשיכים להתפלל לרפואתו.
- בסמוך ליציאת הנשמה אומרים שמע ישראלולאחריו ברוך שם, ה' מלך שלוש פעמים וה' הוא האלקים שבע פעמים.
- אין צורך במניין לווידוי, לשמע ישראל ולתהיליםאפשר לומר אותם גם ביחידות.
חשוב לדעת
- במקרה של הידרדרות פתאומית או ספק מתקשרים מיד למד"א 101
- לאחר הפטירה מדליקים נר נשמה ושומרים את הנפטר עד הקבורה
- רושמים את תאריך הפטירה ואת שעתהלפי השעה, לפני השקיעה או אחריה, נקבע יום השנה בלוח העברי.
ההלכה היהודית מלווה את האדם לאורך חייו, מרגע לידתו ועד לפטירתו. גם בשעות האחרונות לחייו ובשעת יציאת הנשמה קיימים דינים ומנהגים שנועדו לשמור על כבודו וללוותו בתפילה.
מה עושים כאשר אדם נוטה למות? האם מותר לגעת באדם גוסס? מתי אומרים וידוי וקריאת שמע, ומה נוהגים לעשות מיד לאחר הפטירה?
במדריך הבא נסקור את ההלכות והמנהגים המרכזיים הנוגעים לפטירה וליציאת הנשמה, לצד ההנחיות המעשיות להסדרת הקבורה בישראל.
מה עושים כאשר אדם נוטה למות?
כאשר מצבו של אדם מחמיר ונראה כי הוא מתקרב לסוף חייו, יש להקפיד על שלושה דברים מרכזיים.
המשך טיפול רפואי
גם כאשר אדם נמצא במצב קשה, אין להניח שלא ניתן להצילו.
במקרה של הידרדרות פתאומית או ספק לגבי מצבו, יש לפנות מיד לסיוע רפואי. בישראל ניתן להתקשר למד"א במספר 101.
אם החולה נמצא בטיפול סוף חיים בבית או בהוספיס, יש לפעול בהתאם לתוכנית הטיפול ולהנחיות הצוות הרפואי.
לא להשאיר את החולה לבדו
בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן של"ט, סעיף ד') נפסק:
"כיון שנטה אדם למות, אין רשאין ליפרד ממנו, כדי שלא תצא נפשו והוא יחידי."
לכן ראוי שבני המשפחה או אדם אחר ישהו לצד החולה בשעותיו האחרונות, ככל שהנסיבות מאפשרות.
יש הנוהגים להשתדל שעשרה גברים יהיו נוכחים בשעת יציאת הנשמה, אך אין חובה שיהיה מניין לצורך אמירת התפילות.
שמירה על אווירה רגועה
יש להימנע מוויכוחים, מבכי קולני ומשיחות העלולות להפחיד את החולה או לגרום לו מצוקה.
גם כאשר האדם אינו מסוגל לדבר או להגיב, ניתן לשבת לצידו, לומר דברי חיזוק ולהתפלל לרפואתו.
קיצור החיים והארכתם – מה קובעת ההלכה?
על פי ההלכה היהודית, חיי האדם הם בעלי ערך וקדושה, ויש לשמור עליהם עד הרגע האחרון.
אסור לעשות פעולה שמטרתה לזרז את מותו של אדם, גם כאשר הוא חולה במחלה קשה וסובל מאוד.
עם זאת, ההלכה מבחינה בין קיצור חיים באופן פעיל, האסור, לבין שאלת ההארכה של תהליך הגסיסה באמצעות טיפולים רפואיים, שבנסיבות מסוימות קיימות לגביה הבחנות והקלות הלכתיות.
במצבים מורכבים יש לבחון את מצבו הרפואי של החולה, מטרת הטיפול והשלכותיו. אין להפסיק טיפול רפואי או להימנע ממנו ללא בירור עם רב מומחה בתחום.
האם מותר להזיז או לגעת באדם גוסס?
בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן של"ט, סעיף א') נפסק:
"הגוסס הרי הוא כחי לכל דבריו."
משמעות הדברים היא שכל עוד האדם חי, חלים עליו דיני שמירת החיים וכבוד האדם.
לכן אין לטלטל או להזיז גוסס ללא צורך, ואין לבצע בגופו פעולות המיועדות לאחר הפטירה, כגון עצימת עיניים והכנת הגוף לקבורה.
גם לגבי מגע שאינו נדרש קיימות הגבלות הלכתיות, ויש להיזהר ממגע או מתזוזה העלולים לפגוע בגוסס.
עם זאת, אין בהלכות אלו כדי למנוע טיפול רפואי או סיעודי נדרש, פעולות להצלת חיים או טיפול להקלה על סבלו בהתאם להנחיות רפואיות והלכתיות.
וידוי לפני פטירה – מתי אומרים וכיצד?
כאשר אדם נוטה למות, ראוי שיעשה תשובה ויאמר וידוי.
הווידוי הוא ביטוי לחרטה על החטאים ולבקשת מחילה מהקב"ה, מתוך אמונה שהאדם יכול לשוב בתשובה עד הרגע האחרון לחייו.
כיצד מציעים לחולה לומר וידוי?
יש להציע לחולה לומר וידוי כאשר דעתו צלולה והוא מסוגל להבין את הנאמר לו, תוך התחשבות במצבו הנפשי.
בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן של"ח, סעיף א') מובא הנוסח שבו מעודדים את החולה להתוודות:
"הַרְבֵּה הִתְוַדּוּ וְלֹא מֵתוּ וְהַרְבֵּה שֶׁלֹּא הִתְוַדּוּ מֵתוּ. וּבִשְׂכַר שֶׁאַתָּה מִתְוַדֶּה אַתָּה חַי. וְכָל הַמִּתְוַדֶּה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא."
כלומר, אמירת הווידוי אינה סימן לכך שהמוות קרוב בוודאות, וגם לאחריה ממשיכים להתפלל לרפואת החולה.
יש לומר את הדברים ברגישות, ולהימנע מנוכחות אנשים שתגובתם עלולה לעורר בחולה פחד או מצוקה.
אם החולה אינו יכול להתוודות בפיו, יתוודה בליבו (ואם אינו יודע להתוודות, אומרים לו: אמור "מיתתי תהא כפרה על כל עוונותיי").
נוסח וידוי לפני פטירה
קיימים נוסחי וידוי שונים, בהתאם למנהגי העדות ולמצבו של החולה.
נוסח וידוי לחולה המובא בשולחן ערוך
זהו הנוסח המובא בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן של"ח, סעיף ב'):
"מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁרְפוּאָתִי וּמִיתָתִי בְּיָדֶךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁתִּרְפָּאֵנִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְאִם אָמוּת, תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל חֲטָאִים וַעֲווֹנוֹת וּפְשָׁעִים שֶׁחָטָאתִי וְשֶׁעָוִיתִי וְשֶׁפָּשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ. וְתֵן חֶלְקִי בְּגַן עֵדֶן, וְזַכֵּנִי לָעוֹלָם הַבָּא הַצָּפוּן לַצַּדִּיקִים."
נוסח וידוי מורחב – אשמנו, בגדנו
אם החולה מסוגל ורוצה בכך, ניתן להוסיף את הווידוי המקובל בתפילות:
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אָנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ.
אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹפִי. הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר. יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף. רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ.
סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ. וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ.
נוסח וידוי מקוצר ביותר
אם החולה חלש מאוד ואינו מסוגל לומר את הנוסח הרגיל, די שיאמר:
"מִיתָתִי תְּהֵא כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנֹתַי."
אם אינו מסוגל לדבר אך הוא בהכרה, יוכל להרהר את הווידוי בליבו.
כאשר החולה מחוסר הכרה, יכולים הנוכחים להתפלל בקרבתו ולומר פרקי תהילים.
אילו תפילות ופרקי תהילים אומרים לפני הפטירה?
מלבד הווידוי, נוהגים לומר תפילות ופרקי תהילים כאשר אדם מתקרב לסוף חייו.
בחלק מקהילות עדות המזרח נוהגים לומר את הפיוט "לך א-לי תשוקתי", הכולל דברי וידוי ובקשת מחילה.
כמו כן ניתן לומר פרקי תהילים, ובפרט:
- פרק כ"ג – "ה' רועי לא אחסר": ביטחון בה' גם בשעות קשות.
- פרק צ"א – "יושב בסתר עליון": תפילה לביטחון ולשמירה.
- פרק קכ"א – "שיר למעלות אשא עיני": תפילה לעזרת ה'.
- פרק ק"ל – "ממעמקים קראתיך ה'": בקשת רחמים וסליחה.
במנהגים שונים מובאים גם פרקים ט"ז, כ"ה, נ"א, ק"ב, ק"ג, קל"ט וקמ"ב.
אין חובה להספיק את כל הפרקים. יש להתחשב במצבו של החולה ולאפשר לו מנוחה.
מה אומרים בשעת יציאת הנשמה?
בשעת יציאת הנשמה נוהגים לומר פסוקים המבטאים אמונה באחדות ה' וקבלת עול מלכות שמים.
הפסוק המרכזי הוא "שמע ישראל", ולאחריו אומרים פסוקים נוספים.
סדר אמירת שמע ישראל בשעת יציאת הנשמה
- שמע ישראל, פעם אחת: "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד."
- ברוך שם: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד."
- אומרים שלוש פעמים: "ה' מֶלֶךְ, ה' מָלָךְ, ה' יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד."
- אומרים שבע פעמים: "ה' הוּא הָאֱלֹהִים."
זהו אחד מסדרי האמירה המקובלים. יש הבדלים בין מנהגי העדות בסדר הפסוקים ובמספר הפעמים שאומרים אותם.
את הפסוקים נוהגים לומר בסמוך ליציאת הנשמה, ואין צורך במניין לצורך אמירתם.
מה עושים מיד לאחר הפטירה?
לאחר שנקבע מותו של האדם על ידי גורם רפואי מוסמך, נוהגים במספר מנהגים לכבוד הנפטר.
עצימת עיני הנפטר וכיסוי פניו
נוהגים לעצום את עיני הנפטר ולכסות את פניו בסדין.
חשוב לדעת! אין לבצע פעולות אלו לפני קביעת המוות, משום שכל עוד האדם חי חלים עליו דיני הגוסס.
יש לפעול בהתאם לנסיבות ולהנחיות הצוות הרפואי או החברה קדישא.
אמירת צידוק הדין וברוך דיין האמת
בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן של"ט, סעיף ג') מובאת אמירת צידוק הדין עם יציאת הנשמה.
כמו כן, כאשר נודע לאדם על פטירה, אומרים "ברוך דיין האמת".
כאשר מדובר באחד משבעת הקרובים שחייבים באבלות, יש דינים נוספים הנוגעים לברכה ולקריעת הבגד.
להרחבה: ברוך דיין האמת – מתי וכיצד מברכים?
הדלקת נר נשמה
נהוג להדליק נר נשמה לעילוי נשמת הנפטר, כפי שנאמר בספר משלי (כ', כ"ז):
"נר ה' נשמת אדם."
כאשר הפטירה אירעה בבית, נהוג להדליק את הנר בבית הנפטר. אם הפטירה אירעה בבית חולים, ניתן להדליק בבית שבו התגורר הנפטר או בבית האבלים.
יש להדליק את הנר במקום בטוח. בשבת ובחג יש להקפיד על דיני הבערת אש.
קריעת הבגד לאחר הפטירה – מי חייב ומתי?
אחד מדיני האבלות הוא קריעת הבגד, המכונה בהלכה "קריעה".
בשולחן ערוך (יורה דעה, סימן ש"מ, סעיף ה') נפסק שהנוכח בשעת יציאת נשמתו של אדם מישראל חייב בקריעה, גם אם אינו קרוב משפחתו.
עם זאת, בקהילות רבות מקובל כיום שלא לקרוע רק בשל הנוכחות בשעת יציאת הנשמה.
אחד הטעמים למנהג זה הוא החשש שאנשים יימנעו מלהימצא לצד אדם נוטה למות כדי שלא להתחייב בקריעה .
מי חייב בקריעה על קרוב משפחה?
שבעת הקרובים שחייבים באבלות ובקריעה הם:
- אב ואם.
- בן ובת.
- אח ואחות, לרבות אחים ואחיות למחצה.
- בן זוג או בת זוג.
מתי קורעים את הבגד?
מועד הקריעה משתנה בהתאם למנהגי העדות:
למנהג האשכנזים
נהוג לערוך את הקריעה בתחילת ההלוויה, לפני הקבורה.
למנהג הספרדים
בקהילות רבות נוהגים לערוך את הקריעה לאחר הקבורה בסיום ההלוויה.
קיימים מנהגים נוספים ופרטי הלכות הנוגעים לאופן הקריעה ולמועדה.
שמירת המת – מדוע אין משאירים את הנפטר לבדו?
מרגע הפטירה ועד הקבורה נוהגים לקיים שמירת המת, כלומר לדאוג לכך שאדם ישהה לצד הנפטר.
למנהג זה מובאים שני טעמים מרכזיים.
שמירה על כבוד הנפטר
נוכחותו של אדם לצד הנפטר מבטאת כבוד ודאגה גם לאחר פטירתו, כדי שלא ייראה כאילו נעזב.
שמירה רוחנית
יש גם משמעות רוחנית לשמירת הנפטר מפני מזיקים רוחניים בתקופה שבין הפטירה לקבורה.
מה עושים בזמן שמירת המת?
מקובל שהשומר אומר פרקי תהילים לעילוי נשמת הנפטר ונמנע משיחות חולין שאינן קשורות לשמירה.
השומר נחשב לעוסק במצווה, ולכן חלים עליו דינים מיוחדים בנוגע לקריאת שמע, לתפילה ולמצוות אחרות.
כאשר יש שני שומרים, ניתן להתחלף כך שאחד ישמור והשני יקיים את המצוות.
שמירת המת נוהגת גם בשבת, בכפוף לדיני השבת.
במקומות רבים השמירה מתבצעת באמצעות חברה קדישא או שומרים הממונים לכך.
פטירה בבית – מה צריך לעשות?
כאשר אדם נפטר בבית, יש להסדיר את קביעת המוות, קבלת המסמכים ותיאום הקבורה.
שלב ראשון: קביעת מוות וקבלת הודעת פטירה
אם מדובר בהתמוטטות פתאומית או שקיים ספק אם האדם בחיים, יש להתקשר מיד למד"א במספר 101 ולפעול לפי הוראות המוקדן.
כאשר מדובר בפטירה צפויה במסגרת טיפול רפואי בבית, יש לפנות לצוות המטפל בהתאם להנחיות שנמסרו למשפחה.
אם אין רופא נוכח בעת הפטירה, יש להזמין ניידת טיפול נמרץ של מד"א או אמבולנס טיפול נמרץ של חברה מורשית אחרת.
רופא או פרמדיק מוסמך יקבע את המוות וימלא הודעת פטירה.
שלב שני: קבלת רישיון קבורה
לאחר קבלת הודעת הפטירה יש להסדיר רישיון קבורה, הנדרש על פי החוק לצורך קבורת הנפטר.
במקרים המתאימים ניתן לקבל את הרישיון בלשכת הבריאות.
לצורך הטיפול מומלץ להכין את המסמכים הבאים:
- הודעת הפטירה.
- תעודת זהות או מסמך זיהוי רשמי של הנפטר.
- דו"ח מד"א וטופס הכרזה על מוות, אם נמסרו.
- מסמכים רפואיים רלוונטיים ומסמכים נוספים בהתאם לנסיבות.
חשוב להבחין בין הודעת פטירה, שהיא מסמך רפואי הנדרש לצורך הוצאת רישיון קבורה, לבין תעודת פטירה, המונפקת על ידי רשות האוכלוסין וההגירה לצרכים רשמיים ומשפטיים.
שלב שלישי: יצירת קשר עם חברה קדישא
יש ליצור קשר עם חברה קדישא לצורך תיאום העברת הנפטר, מקום הקבורה ומועד ההלוויה.
אם הפטירה אירעה מחוץ לשעות פעילות לשכת הבריאות והמשפחה מעוניינת בקבורה באותו היום, ניתן לפנות ישירות לחברה קדישא, שתתאם את הנפקת רישיון הקבורה.
למידע רשמי: הוצאת הודעת פטירה וקבלת רישיון קבורה – משרד הבריאות.
פטירה בבית חולים – כיצד מתנהלים?
כאשר אדם נפטר בבית חולים, הרופא קובע את הפטירה וממלא הודעת פטירה.
בני המשפחה צריכים לפנות למשרד הקבלה ושחרור החולים כדי לקבל את המסמכים הדרושים.
בחלק מבתי החולים ניתן לקבל גם רישיון קבורה, ובאחרים יש להסדיר אותו באמצעות לשכת הבריאות.
לאחר מכן יש לפנות לחברה קדישא לתיאום ההלוויה והקבורה.
מה קורה מבחינה הלכתית בין הפטירה לקבורה?
התקופה שבין הפטירה לקבורה נקראת בהלכה אנינות, והקרוב שחלים עליו דיני האנינות נקרא "אונן".
דינים אלו נוגעים לשבעת הקרובים שחייבים באבלות: אב, אם, בן, בת, אח, אחות ובן או בת זוג.
בתקופה זו חלים דינים מיוחדים הנוגעים לתפילה, לברכות, לקיום מצוות ולעיסוק בצורכי הקבורה. פרטי ההלכות תלויים בנסיבות ובאחריות לסידורי הקבורה.
לאחר הקבורה מסתיימת האנינות ומתחילים דיני האבלות, ובהם השבעה.
שאלות נפוצות על פטירה ויציאת הנשמה
האם חובה לומר שמע ישראל בשעת יציאת הנשמה?
אמירת "שמע ישראל" היא מנהג חשוב ומקובל. משתדלים לאומרה בסמוך ליציאת הנשמה, אך אין לדחות בגללה טיפול רפואי או פעולה להצלת חיים.
האם צריך מניין בשעת יציאת הנשמה?
לא. ניתן לומר וידוי, קריאת שמע ופרקי תהילים גם ביחידות, ללא נוכחות מניין.
האם מותר לבכות ליד אדם גוסס?
הבכי הוא תגובה טבעית, אך יש להימנע מבכי קולני או מהתנהגות העלולים להפחיד את החולה ולגרום לו מצוקה.
האם אומרים קדיש מיד לאחר הפטירה?
קדיש יתום אינו חלק מנוסח הווידוי וקריאת שמע בשעת יציאת הנשמה.
אמירת קדיש מתקיימת במניין, במסגרת התפילות ובמעמדים שנקבעו בהלכה, ובכלל זה במהלך ההלוויה והקבורה לפי המנהג.
להרחבה: אמירת קדיש לעילוי נשמת הנפטר.
מדוע חשוב לשמור את תאריך ושעת הפטירה?
תאריך הפטירה משמש לקביעת יום השנה (יארצייט) לפי הלוח העברי.
מכיוון שהתאריך העברי מתחלף בשקיעת החמה ולא בחצות הלילה, חשוב לדעת אם הפטירה אירעה לפני השקיעה או לאחריה.
לכן מומלץ לשמור את תאריך ושעת הפטירה כפי שנרשמו במסמכים הרפואיים.
מקורות הלכתיים
עיקרי ההלכות והמנהגים שהובאו במאמר מבוססים על המקורות הבאים:
- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ח: וידוי החולה והאופן שבו מציעים לו להתוודות.
- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן של"ט: דיני הגוסס, צידוק הדין והנוכחות בשעת יציאת הנשמה.
- שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ש"מ: דיני קריעת הבגד.
- שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ע"א: דיני השומר את המת.
- גשר החיים: הלכות ומנהגים הנוגעים לפטירה, לשמירת המת ולקבורה.
ההנחיות המעשיות להסדרת הודעת פטירה ורישיון קבורה מבוססות על נהלי משרד הבריאות בישראל.
קיימים הבדלים בין מנהגי העדות בנוסחי התפילות ובחלק ממנהגי הפטירה, ויש לנהוג בהתאם למסורת המשפחתית והקהילתית.