סימן ת'-ת"א
דיני אבלות בשבת וחול המועד
מה ההבדל בין שבת לרגלים לעניין דין אבלות?
גמרא מו"ק "שבת עולה ואינה מפסקת רגלים מפסיקין ואינם עולים"
ובגמ' כ"ד . אמר שמואל פח"ז רשות נת"ר חובה פירוש:
פ- פריעת הראש
ח-להחזיר את הקרע לאחוריו
ז- זקיפת המיטה
כל פעולות הנ"ל מבטאים אבלות בפהרסיא וחובה לעצור בהם בשבת.
נ-נעילת הסנדל
ת-תשמיש המיטה
ר-רחיצה
הפעולות האלה רשות שיכול לנהוג בהם בשבת כי אלו אבלות בצנעה, ובשאלה אם רוצה האם חייב לנהוג בהם? שיטת תוס' שלא חייב לנהוג בהם שיטת הראש- שחייב לנהוג בהם מכיון שהם של צנעה
שיטת רבי יוחנן – דברים שבצנעה נוהג בהם בשבת וחייב לנהוג בהם וכן הלכה. לשיטת תוס' רבי יוחנן חולק על שמואל ולרא"ש זה לא מחלוקת אלא לכו"ע.
פסק השו"ע סעיף א'- ע"פ הגמרא שחייב לנהוג דברים שבצנעה רק שיש שינוי וסימנך בגמ' כתבו נת"ר, ואלו השו"ע סימנך תר"ת ,
נעילת הסנדלר לשו"ע כיום זהו פהרסיא ולא כהגמ' שכתבה שזה צנעה .
הוסיף השו"ע תלמוד תורה שנחשב דבר שבצנעה שאסור בשבת – (בעניין יש מחלוקת ראשונים שיטת הראש- אסור לשיטת ר"י-מותר. ופסק השו"ע כהרא"ש)
יש מצבים שהתירו ת"ת בשבת:
1. מותר לחזור על הפרשה ולומר שנים מקרא ואחד תרגום
2. בבית הכנסת קראו לאיש אבל לעלות לתורה -באם לא יעלה זהו פהרסיא ומותר לו
3. מי שיש לו עלייה קבועה מותר והשו"ע הביא את הסיפור של ר"ת שעלה בזמן אבלו
4. שאין כהן אחר גם כן מותר
מהו דין עטיפת הראש בשבת
למדנו שעטיפת הרא"ש הוי פהרסיא ואסור בשבת
ובזה ג' חילוקים
- עטיפה כישמעלים ברור שאסור בשבת
- כובע המונח בין העיינים אסור בשבת -יש הסוברים שזהו העיפה המדוברת
- קצת עטיפה הואיל ונוהגים בה כל שלושים אין חייב להסירה בשבת, אבל מדברי הרמ"א משמע דווקא שהוריד את המעלים מרגליו שאלו מוכיחים עליו הא סתם חייב גם להוריד עטיפה זו
אבל היושב שבעה וחל יום הזכרון של קרובו בשבת האם יכול האבל לעלות לתורה?
בנידון מצינו מחלוקת אחרונים
שיטת רש"ל וט"ז להחמיר ואסור עליו לעלות לתורה בשבת
שיטת הפתחי תשובה- מותר לו לעלות לתורה בשבת שאם לא יעלה יודעים שיש לו חיוב וזהו פהרסייא וכן פסק הרב עובדיה.
מאימתי זמן הפסקת אבלות בערב שבת?
הפתחי תשובה דן בנידון
ברור שאלה הנוהגים אחר חצות זהו מנהג טעות וראוי למחות בהם וכותב הפ"ת לנהוג באבלות עד סמוך לשבת
בזמן הדוייק מצינו שיטות:
בצרור החיים וכן הסיא הפני ברוך פסק שעה ורבע קודם השקיעה .
שיטה מחמירה יותר הובא גם בפני ברוך וכן פסק הרב עובדיה – רק בעת חשיכה ממש שנכנסת שבת
פרטי דינים שהיקלו בהם בערב שבת
כתב רמ"א סעיף ב' כל דבר שאסור משום חומרא במהלך כל השלושים אם חל שלושים בשבת אזי בערב שבת יהיה מותר:
- לרחוץ
- כביסה
- בגדי שבת (לשיטת הרמ"א אסור במהלך החודש)
- לחזור למקומות בבית הכנסת
האם עורכים סעודת הבראה בחול המועד/חנוכה / פורים ?
בגמרא אין קורעים ולא חולצין ולא מברין אלא קרוביו של מת בחול המועד
שו"ע כשיטת הרא"ש – עושים סעודת הבראה בחול המועד
סמק וסמ"ג- אין עושים סעודת הבראה בחול המועד ואין הלכה כדבריהם
בחנוכה ופורים לכו"ע עושים סעודת הבראה
אימתי קיים המנהג שלא לומר צידוק הדין ומדוע?
שיטת השו"ע רק ביום טוב ראשון כיון שאין מתעסקים בו במת לא אומרים תחנון.
שיטת הרמ"א – בכל יום שאין אומרים בו תחנון אין אומרים בו צידוק הדין
מה דין פורים לעניין אבלות
מצינו בפורים מחלוקת ראשונים
שיטת הרמב"ם – פורים דינו כיום חול ונוהג בו אבלות
שיטת השאילתות -פורים דינו כרגל שמבטל את האבלות.
שיטת מהר"ם וראש- פורים דינו כשבת שעולה למנין שבעה , אינו מפסקי אבלות, ונוהג בדברים שבצנעה.
השו"ע פסק שיטת הרא"ש מכיון שהוא שיטה אמצעית ויש בכל דיון רוב שיטות בנידון
אלא שיש סתירה בשו"ע
כאן באבלות- פסק כהרא"ש
ואלו בהלכות פורים פסק כרמב"ם
ביישוב הסתירה מצינו שתי תירוצים
- דרישה בהלכות פורים מדובר שמת בפורים וזו אבלות יום ראשון דאורייתא ולכן נוהג אבלות .
- אליה רבה כאן מיירי מצד הדין ושם מיירי מצד המנהג
להלכה פסק רמ"א -כשו"ע פה בהלכות אבלות וכן נהוג ופסקו רוב האחרונים.
לגבי משלוח מנות בפורים
מצינו שעניין שליחת מנות זהו כמו שאילת שלום שאסורה בזמן אבלות , ובשבת מצינו שיש חילוק מנהגים הובא ברמ"א .
רמ"א בהלכות פורים כתב אין שולחים מנות לאבל ונחלקו האחרוינם בשיטתו
שיטת המגן אברהם-במקום שאין נוהגים אבלות בפורים זהו כמו שבת וע"פ דברינו יהיה מותר לשלוח מנות
שיטת הט"ז – אין לשלוח מנות לאבל בפורים