סימנים שנ"א-שנ"ט

סימן שנ"א

פסק השו"ע ע"פ המנשה בכילאים- שמותר לעשות תכריכים למת מכילאים ואין בזה משום לועג לרש.

וכן במסכת נידה ס"א : נאמר כיון שמת אדם נעשה חופשי מהמצוות ולכן ומתר לעשות תריכים למת

הבית יוסף הביא את רבי שמשון שתמה תמיהה מדוע לגבי ציצית פסקנו שקוברים את המת בציצית משום לועג לרש ואלו כאן בכילאים לא מתחשבים בכך?

ארבעה תשובות בדבר:

1. דווקא בציצית שייך לועג לרש כי היא שקולה כנגד כל המצוות
2. בכילאים אין לועג לרש כי גן באדם חי בכאי גוונא מותר משום שלא נהנה וע"ד מוכר שמותר לו להחזיר כילאים
3. הרמבן – כילאים-אין ניכר הלועג לרש כי לא נראה בבירור ומפורסם שיש כאן בעיה , ואלו תכריכי המת זה ניכר
4. לועג לרש זהו רק במצוות עשה ולא במצוות לא תעשה.

סעיף ב'

פסק השו"ע אין קוברים את המת אלא בטלית אם ציצית ע"פ דברי הראשונים ופסק ההלכה במסכת מנחות, משום לועג לרש.וכן יש מחלוקת תנאים במשנה והלכה כתנא שסובר שקוברים יחד עם חוטי הציצית

הסיבות לכך:

1. לועג לרש
2. שיהיה מוכן לעתיד לבוא בעת תחית המתים לקום עם הציצית.

הרמ"א הביא שיטה הסוברת י"א שאין צריך ציצית, ע"פ רבנו תם שפסק כאבא שאול לא לקבור עם ציצית ושני טעמים בדבר

1. עדות שקר-ציצית בגימטריה תרי"ג שזה הולך על מצוות התורה ומראה כאילו העיד עדות שקר בנפשו.
2.  לועג לרש-באופן הפוך א. ייתכן וכל חייב המת לא הקפיד על ציצית וזה שיקברו אותו כעת עם ציצית יגרום לזלזול בו, ב. כלפי שאר מתים שנקברים בלא ציצית הוי לועג לרש

***

הפתחי תשובה רצה לומר שע"פ שיטת התוס' -מי שאכן לא לבש ציצית בחייו אין לקבור אותו עם ציצית משום לועג לרש אבל שאילת יעבץ דחה את דברי התוס שאין סבא זו מוכרחת

שנ"ב-סעיף א'

הלכה לא לקבור בתכריכים יקרים ע"פ הגמרא מסכת מועד קטן כ"ז: בראשונה היתה הוצאת המת קשה לקרוביו יותר ממתתו משום יוקר התכריכים הגיע רבן גמליאל ותקן בעצמו לקבור עם התכריכים הכי זולים בשוק  שזה פשתן

וכן פסק השו"ע להלכה כתב הש"ך שתי מטרות בדבר כיום

1. לא לפגוע בעניים שאינם יכולים לצאת בנטל ההוצאות
2. גסות רוח ,אם ר"ג קבר בפשתן -איך אתה מעיז לקבור בדברים יקרים.

מצד שני הדרכי משה ציטט בשם דרכי משה שיש עניין לעשות תכריכים יפים>> מודה בתחית המתים

הפתחי תשובה הביא מהמעלות של פשתן:

יש עניין רוחני בחומר הפשתן שזה עומד כסניגור עבור הנשמה

סעיף ב'-בגדים לבנים

פסק השו"ע לקבור בלבן

במשנה שמחות – רבי נתן אומר עם הבגד שאדם יורד לקר אדם יקום בתחית המתים.

היה מגדולי האמוראים שצווה לקבור אותו עם בגדים צבועים לא לבנים ולא שחורים.

סימן שנ"ג

סעיף א' – דין כיסוי פנית המת משום פני עניים שמשחירים ולא להעליב את העניים

סעיף ב' – הנחת ספר תורה על מיטתו של חכם

פסק השו"ע – אין להניח ספר תורה על מטתו של חכם.

ע"פ גמרא מסכת ב"ק- שחזקיהו המת נפטר הניחו ספר תורה על מיטתו, ואמרו קיים זה מה שכתוב בזה

ובגמרא הסבירו ונחלקו ב תירוצים

1. כיום מוציאים ספר תורה מהיכל אבל לא מניחים אותו על המיטה
2. אפילו מניחים אבל לא אומרים קיים וכו'

בנוסף הגמרא במועד קטן כה. אמרה שוודאי אין להניח ספר תורה על מטתו של מת שהרי אפילו בחיים נמנעים בוודאי שלאחר מיטה.

אבל לפני המיטה ניתן להניח למרות שכיום לא נוהגים גם בכך

סעיף ג

חכם כבודו להוציא דרך הפתח ולא להעביר ממטה למיטה ולכן יש לשבור את הפתח אם לא ניתן להוציא.

(ע"פ גמרא מו"ק)

סעיף ד'-ה'

דין קוברת קטן- יש חילוקים שונים.

יש תינוק שלא עבר את ה-31 יום  – לא צריך מיטה (אם רוצים רשאים לקבורו במיטה ע"פ הש"ך) ואין מנחמים ולא עושים את ברכת אבלים ולא עמידה בשורה

תינוק  שמת ביום 31 ואילך – השו"ע סתם כדברי הגמרא שניטל בגלוסקמא הניטלת באגפיים -יש מחלוקת בהנת הגמרא וכן בהבנת השו"ע שסתם דבריו

רש"י וכן הסביר הט"ז –  צריך ארגון גדול יותר שלא אדם אחד יוכל להניח על כתפו אלא שתי בני אדם.

נמוק"י – לא לקחת ארון גדול שצריך לסחוב בכתף אלא מספיק ארון קטן שניטל בזרוע

תינוק שעבר י"ב חודש- לוקחים אותו במיטה רגילה

דין יחוד

בעיקרון איש עם שתי נשים יש דין יחוד

יש מחלוקת רבנן ואבא שאול האם בעת קבורה גם יש דין יחוד רבנן אסרו ואבא שאול סובר שאין יצר הרע מגרי בעת צרה

שו"ע פסק כרבנן אבל הבית יוסף הביא את אור שרוע שהיקל בקבורה 

1. כאשר הם קרובים לתינוק
2. בתי קברות הסמוכים לעיר אפשר שיש להקל.

עניין ההצטערות וההתעסקות באבל

במועד קטן מצינו שתי מימרות

1. מועד קטן כ"ד: רשב"א אומר יוצא במיטה רבים מצהיבים עליו, אין יוצא במיטה אין רבים מצהיבין עליו.
2. ר' אליעזר>>ניכר לרבים  מתעסקים עמו, אין ניכר-אין מתעסקים עמו.

הרמב"ם פסק כדברי שתי המימרות משום שהם לא חלוקות

הטור משמע מדביו שיש מחלוקת בין ר"ש לא"א

סעיף ו'

מוהליו תינוק שמת לפני גיל 8 קודם הקבורה > בכדי להסיר חרפתו ממנו.

גם קוראים לו שם שעי"ז ירחמוהו משמים ויחיה בתחית המתים

סעיף ז

הוצאת המת עם ראשו ורובו קיים

סימן שנ"ד דין קדימה בקבורה

1. חכם 
2. תלמיד חכם
3. עם הארץ
4. אשה
5. איש

ובכל מקרה מת ראשון קודם למת שני הסיבה לכך

1. חיוב הקבורה שלו חל קודם
2. שלא יסריח

שנ"ה -דין הלווית אישה

שו"ע פסק שאין מניחים את המיטה של האישה ברחוב מפני הכבוד. במשנה היה מחלוקת האם דווקא על יולדת או על כל אישה פסק השו"ע שהכוונה על כל אישה

יש לציין שבביתה בשעת הספד אין מניעה בכך

עוד השיא רמ"א על פי משנה במסכת שמחות, אין עולים בחבר על אישה שתי פירושים

1. בח ושך – אין כבוד שחכםן המנהיג את העיר יבוא ללוייה של אישה
2. אין עומדים בחבורה ברחובה של עיר אבל ללוות מותר

שנ"ו-נותר כסף מגביה שערכו לצורך ההלוויה

ע"פ הגמרא פסק השו"ע שאם גבו למת סתם נותר הכסף ילך לשאר מתים, אבל אם גבו למת זה ילך ליורשיו כי ניחא ליה למת שהתבזה בתנאי שיודע שהכסף הולך ליורשים

סימן שנ"ז- איסור הלנת המת ומתי מותר להלינו?

הלכה שאין להלין את המת ע"פ סנהדרין מו. במשנה "כל המלין את מתו עובר בלא תעשה"

כמ"ש "לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלוקים תלוי ולא תטמא את אדמתך"

למדו מהריבוי קבור תקברנו שהדין כן עם כל המתים.

המקרים בהם מותר:

1. אם מטרת ההלנה היא לכבודו של מת כגון להביא ארון או תכריכין
2. להביא מקוננות
3. להודיע לקרוביו שיבואו ללוויה

האם יש איסור שמלינו חלק מהלילה?

הפתחי תשובה צטט שהאיסור הלנה הוא כל הלילה אמנם יש אחרונים שפסקו שגם חלק מהלילה עובר על איסור

שגוי מעקב את הקבורה

היהודי לא עובר על הלאו של בל תלין כי לא תלוי בו, אבל אם הגוי מבקש כסף רב מוטל על היהודי לבזבז על חומש ממונו כי יותר מזה אין מצווה לבזבז ויש פה ררק מצוות עשה ולא לאו.

דין לקבור בערב שבת

פתחי תשובה דן בעניין שהרי כלל בידינו שהנקבר בערב שבת אחר חצות מצילין אותו מחיבוט הקבר. שבזמן זה מתחיל הארת השבת,הרדב"ז טוען שלא נכון להלין את קבורת המת עברו סגולה זו ואלו מהריט מיקל כן להלין

דין נפלים

הפ"ת צטט מחלוקת אחרונים האם עובר בזה משום בל תלין.

סעיף ב'- מהירות ההלוויה

ע"פ הגמרא מועד קטן כב: פסק השו:ע על כל המתים ממהר את הקבורה, על אביו ואמו מאט אותה הסיבות לזה:

1. שאר מתים אין דרך להתאבל ולהספיד אותם הרבה,ולכן יש עניין למהר כי זהו כבודם , לעומת אביו ואמו ץשכבודם זה ההתעקבות באבלות ובהספד.
2. שאר מתים על ידי המהירות בקבורה נראה שמקבל באהבה את גזרת המלך. אבל על אביו ואמו המהירות מראה כאילו רוצה להיפטר מהם

דין גשמים 

אם יש גשמים אזי גם באביו ואמו ימהר להוציאם.