סימן שמ"ה
דין המאבד עצמו לדעת האם מתאבלים עליו
האם מתאבלים על המאבד עצמו לדעת
דין המאבד עצמו לדעת – איסור חמור הוא ביהדות כנאמר בחומש בראשית שהקב"ה אומר – "ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש",
בשמחות כתוב המאבד עצמו לדעת אין מתעסקים עמו בכל דבר… אין קורעים עליו ואין חולצין לו ולא מספידים עליו.
אבל עומדים עליו בשורה ואומרים ברכת אבלים
כללו של דבר : כבוד לחיים – מתעסקים עמו
כבוד למתים – אין מתעסקים עמו
נחלקו הראשונים האם להלכה על הקרובים מוטל להתאבל על מי שאבד עצמו לדעת.
שו"ע והרמב"ם – גם הקרובים לא מתאבלים ולא קורעים ולא חולצים ע"פ הנאמר במסכת שמחות>> הסיבה לכך מפני שלשיטתם אבלות זה תועלת לנפטר ואנו נמנעים מלעושת פעולות עבור מי שאבד עצמו לדעת
רמב"ן וטור – קרובי המאבד עצמו לדעת כן צריכים להתאבל והמשנה בשמחות דברה על מי שאינו קרוב.
כתב הפתחי תשובה להתיר במשפחה מכובדת שאם לא יתאבלו בפומבי זה יגרום לבושה גדולה למשפחה להקל ולסמוך על הרמב"ן והטור משום הכבוד של יהודים.
מה דין אמירת קדיש במאבד עצמו לדעת
בפתחי תשובה דן בנידון שלא הובאה בשו"ע במפורש ויש להבדיל בין ימיהם שהיו נוהגים שרק אחד בבית הכנסת אומר קדיש יתום להיום שישנם כמה וכמה אנשים האומרים יחד שלכאורה אין מניעה לומר קדיש עבור מי שאבד עצמו לדעת בימינו בכל אופן הפ"ת דן על ימיהם וזה תוכן דבריו
לומר בבית האבל קדיש- אין בעיה
לומר בבית הכנסת – אם וודאי שהאבא אבד עצמו לדעת א"כ הרי הבן כביכול גוזל באמירת הקדיש את האבלים האחרים.
אבל אם ספק אם אבד עצמו לדעת – ניתן לומר קדיש בבית הכנסת.
מה ההגדרה של מאבד עצמו לדעת?
צריך ג תנאים מצטברים בכדי להחשיב את הנפטר כמאעל"ד,
- אמר בפיו שהוא עולה לראש הגג.
- ראוהו שעולה מיד מתוך כעס או מתוך צער.
- המעשה היה מתוך דעת שהיה שפוי ומודע למעשיו
וכל זה לאפוקי: (ע"פ הפתחי תשובה)
1. מצב שראוהו עולה ונופל אבל לא אמר בפיו, או להיפך שאמר אבל לא ראינו אותו עולה ונופל, אלא רק את גופתו מושלכת.
(אמנם הפתחי תשובה מוסיף שייתכן ולא אמר בפיו אבל יש אומדנא דמוכח שממש ראוהו מתכונן ומכין עצמו להתאבדות)
2. כפי שכתוב בתנאי 2 הנפילה אמורה להיות מיד אחרי שראינו אותו עולה, אבל אם הוא עלה מיד והנפילה היתה לאחר זמן תולים שמדבר אחר נפל ולא נקרא מתאבד.
3.אם נפל עליו רוח רעה ולא היה שפוי באותו רגע.
4. ממית עצמו מחמת תשובה אע"פ שאסור לא נחשב מאעל"ד (ע"פ פ"ת)
5. הסובל מריבוי צרות ועוני יש מחלוקת בפ"ת
6. ע"ם רבי עקיבא איגר – מי שיודע שתוקף אותו יצרו ולא יעמוד בניסיון.
7. ע"פ תוספות בגיטין נ"ז : – שם ממעשה ב-400 ילדים שנפלו לשבי ובעת נסיעה בים ,הפילו עצמם והתאבדו.
תוס' שואל איך היה מותר להם להתאבד מתרץ תוס' שכאן היו יראים מאיסורים.
ע"פ זה כתבו האחרוים שמאבד עצמו כיון שירא שיבוא לאיסורים אין לו דין מאעצל"ד. אבל אחרים חולקים ע"ז שכוונת תוספות איסורים שיעבירוהו על הדעת ולא סתם איסורים
8. מי שהתחרט קודם שמת
מה דין גנב וגזלן שנהרג על ידי המלכות?
לשיטת המרדכי והבית יוסף – גנב נחשב מאבד עצמו לדעת
לשיטת מהרי וייל והרמ"א – אמנם הגנב נהג לא כדין ועבר עבירה אבל זה לא נחשב שאבד עצמו לדעת מכיון שהיה סבור שיוכל לברוח.
יש לציין ע"פ הש"ך שהרמ"א פסק לעיל שהרגיל לעשות עבירות אין מתאבלים עליו אבל בכל זאת יש חריג שע"פ נתאבל כאן על הגנב שנהרג על על ידי המלכות . 1. בהתודה לפני מותו, 2. נהרג על ידי גויים הוי מתתו כפרתו
קטן המאבד עצמו לדעת
קטן אין לו דעת ואם התאבד אין לו דין המאבד עצמו לדעת.
סעיף ד' – דין מנודה
מנודה שמת
אם עבר על ד"ת ולכן נידוהו – אין קורעים עליו ולא חולצין עליו ולא מספידין עליו.
מנודה על ממון -כיון שמת פטור מגזירת הנידוי.
לגבי דין אבלות על מנודה
משמע מכאן שמנודה דינו כמתאבד, ולשיטת השו"ע ברי לא מתאבלים על מתאבד.
לאידך בסימן שע"ז ג' כתב השו"ע – שכן מתאבלים על מנודה ובאמת צ"ע בישוב השו"ע.
הרוגי מלכות
הבית יוסף דן בנידון אבל לא הביא דין זה לשו"ע מכיון שדין זה לא קיים היום
הדין שלא מתאבלים עליהם מכיון שהכפרה של הרוגי בי"ד היא רק משעה שהם הרגישו בצער הקבר לכן הואיל וזמן אבלותם נדחה שוב אין להתאבל עליהם.
הרוגי מלכות
הלכה שדינם כדין כל יהודי כשר שנפטר
סעיף ה' -פורשים מדרכי ציבור
פירוש אנשים שפרקו מעליהם עול מצוות ע"פ המשנה שמסכת שמחות פסק השו"ע לא לקיים עבורם שום דבר.
בימינו כתבו האחרונים להזהר בפסק הלכה זה בפרט שכיום הרבה מהיהודים שלא שומרים תורה ומצוות הרי הם תינוקות שנשבו
מי שלא משלם מיסים
מחלקות רמ"א ובית יוסף פסקו כרשבא שמתאבלים עליו
נימוקי יוסף-אין מתאבלים עליו.
סעיף ו'
קטן שהמיר דתו יחד עם אביו או אמו
מצינו מחלוקת ר"ת ור"י פסק הרמא כר"ת שאין מתאבלים עליו.
סעיף ז'
כתב השו"ע "מי שנפל לים או טבע בנהר או אכלתו חיה -אין מונעים ממנו כל דבר"
נשאלת השאלה מה החידוש פה?
כתב הפרישה – שהיה ה"א לומר שדינם כהרוגי בי"ד וזה התגלגל מהשמים קמ"ל שלא אמרינן כן.
שלחן גבוה – היה ה"א שנחשב מתאבד קמ"ל שלא אמרינן כן
לבוש – היה ה"א שפשע בכך שהלך למקום סכנה , קמ"ל שלא אמרינן כן
סעיף ח' -ארון העובד ממקום למקום
כתב השו"ע-
שלדו קיימת – עומדים עליו בשורה ואומרים עליו ברכת אבלים.
אין שלדו קיימת -לא
ע"פ הגמ' מועד קטן כה: שתי ברייתו סותרות וישוב ע"פ הנ"ל