סימן שד"מ
מצוות הספד למת
כתב השו"ע מצווה גדולה להספיד את המת כראוי,
ומובא בגמרא כל המתעצל בהספדו של אדם כשר אינו מאריך ימים וראוי לקוברו בחייו
המקורות לכך שיש ענין לספוד
- חומש בראשית – שרה אימנו נפטרת כתוב בתורה "ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה"
- מסכת שבת ק"ה: מפני מה מתים בניו ובנותיו של אדם כשהם קטנים מפני שלא בכה והתאבל על אדם כשר שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו על כל עוונותיו ובהמשך … כל המתעצל בהספדו של חכם ראוי לקבורו בחייו ואינו מאריך ימים מדה כנגד מדה
מה צריך לעשות בשעת הספד
מצווה לעורר בבכי בהספד על ידי שירים קולו לומר על המת דברים המשברים את הלב כדי להרבות בבכיה- המקור לכך
- מסכת ברכות ו: "כתוב אגרא דהספד – דלויי פירוש השכר בהספד שירים הספדן קולו בלשוןנהי ועגמת נפש
- שבת קנ"ג. אמר רב לרב שמואל אחים בספידא -כלומר תתאמץ בהספד לחממם לב השומעים כי שם אני נמצא
ממה צריך להימנע?
לא להפליג בשבחיו כלומר מותר להוסיף קצת אבל לא יותר מדי, כלומר אם היו בו מדות טובות אפשר להאריך יותר בכבודו
הסיבה לכך שזה לא שקר?
הב"ח -התירו להוסיף קצת בכדי שלא יבוא לקצר בשבח המת.
ט"ז -אין מניעה להוסיף קצת שהרי חזקה בידינו שאדם העושה מצווה סביר להניח שהיה מוסיף עוד קצת.
מה קורה שמפליג בשבחים שלא היה כלל למת?
פסק השו"ע ע"פ הסבר הראש בגמרא שנפרעין מהמת על כך שהזכירו שבח שאין לו כלל.
קטן שמת מאיזה גיל חייבים להספיד אותו?
צידוק הדין ואמירת קדיש
מחלוקת , שו"ע א=לאחר 30 יום במקום שיש ספק אם כלו לו חודשיו
רמ"א רק לאחר 12 חודש
מי הם אלו שאין רשאים כלל להספידם
- מחותך 2. מסורס 3. הנפלים 4. בן שמונה חודשים שנולד חי 5. בם תשעה נולד מת 6. גוי 7.עבד
האם שומעים למי שצווה קודם מותו שלא ינהגו עבורו את דיני ומנהגי האבלות?
יש לחלק את השאלה לפרטים:
הגמרא במסכת סנהדרין מו: הסתפקה האם הספד זהו קרוב לחיים או למתים ונפק"מ
א. מי שצווה קודם מותו שלא יספידוהו אם ההספד זהו רק עבור המתים אזי שומעים לו
ב. האם כופים את היורשים לשלם דמי ספדן -אם זהו למתים שומעים לו.
הגמרא הוכיחה שזה כבוד לנתים הראיה שמובא שבאופן שלא מבצעים הספד יש כאן ביזיון למת וזה מכפר לו
להלכה כתב השו"ע – כברי הגמרא א. מוציאים מהיורשים בעל כורחם ב. מי שצווה שלא להספיד אותו -שומעים לו
כלפי דין אבלות
כלפי דין שבעה ושלושים כתב הרמ"א שאין שומעין לו מכיון שזהו עיר האבלות ומצווה שאין בכח המת לבטל.
העיון יעקב חלק על הרמ"א וסובר שאבלות שבעה ושלושים זהו גם מדין כבוד המתים וכן שומעים לו והראיה (דיןהמאבד עצמו לדעת שאין מתאבלים עליו)
אבלות י"ב חודש
גם לרמ"א ברור שזהו כבוד המתים ושומעים לו ע"פ הש"ך
קדיש
מחלוקת אחרונים יש שכתב ששומעים לו לאידם אחרים כתבו שאין שומעים לו
מה נוהגים לא לומר בפני המת? – סעיף ט"ז-י"ז
כתוב בגמרא מסכת ברכות ג: אמר רבי יהושוע בן לוי "אין אומרים בפני המת אלא דבריו של מת "
ונחלקו בגמרא בביאור המימרא
לישנא קמא -דווקא דברי תורה אסור אבל מילי דעלמא מותר
לישנא בתרא – דברי תורה אסור וכ"ש מילי דעלמא
נחלקו הראשונים כמי ההלכה
רב האי גאון – פסק כלישנא קמא שמילי דעלמא שרי, אלא שהוסיף שהנידון חוץ ל-4 אמות שאז יהיה אסור לדבר בדברי תורה
אבל כלפי מילי דעלמא ישנם ב הסברים בבית יוסף 1. ההיתר הוא רק חוץ ל-4 אמות 2. ההיתר הוא גם בתוך 4 אמות
וביאר הבית יוסף את נקודת האיסור בהקדים ששנינו בגמרא שאסור לקרוא בדברי תורה בבית הקברות בתוך 4 אמות מהקבר משום לועג לרש ומגוע פה אסור בכל מקרה?
אלא שכאן יסוד האסור שנראה כמזלזל במת בכך שהולך ללמוד תורה במקום לטפל בו ולכן אסור גם חוץ ל-4
הטור – פסק כלישנא בתרא אין הבדל בין ד"ת לשאר דברים החילוק בין תוך ד' אמות לחוץ ד' אמות
רבנו ירוחם – גם פסק כל"ק אלא שלמד שהנידון חוץ ל-4 אמול לגמרי מדובר אבל תוך 4 אמות אסןור כלום כולל להתעסק בהספד
פסק השו"ע
כל"ק וכדברי רב האי גאון
דין פסוקים ודרשה לכבוד המת
מובא בגמרא מסכת ב"ק ט"ז: שעשו ישיבה על קברו של יחיזקיהו המלך
נחלקו הראשונים
שיטת תוס' הכוונה בריחוק 4 אמות שלא יהיה לועג לרש
הרמ"ה וכן פסק השו"ע מדובר אף צמוד לקבר ממש כי זהו כבוד המת
לעניין קדיש
יש מחלוקת אחרונים האם מותר לאומרו סמוך לקבר
מה דין ביטול בתי מדרשות ובתי כנסיות לעניין פטירת חכם?
איזה בית מדרש בטל?
חכם שמת: בית מדרשו בטל בלבד
אב בית דין – בתי מדרש שכל העיר בטלים
נשיא – כל בתי מדרשות שבכל מקום בטלים
האם בתי כנסת בטלים?
חכם שמת – לא בטלים
אב"ד שמת – גם לא בטלים אבל משנים מקומם
נשיא שמת – בית הכנסת בטל -וכל בני העיר מתפללים בביתו חוץ מקריאת התורה.
האם מספידים בתוך בית הכנסת?
מקור גמרא מגילה כח: ת"ר בתי כנסיות לא נספידים יחיד אבל מספידים הספד של רבים והגמרא מציינת כגון הספד שנמצא בו רב ששת , רב חסדא וכו' הגמרא מציינת דוגמאות מגדולי האמוראים שהספידו גדולים ואת נשותיהם בבית כנסת ובית המשרד
וכך נפסק להלכה בסעיף י"ט פסק השו"ע שיש להספיד תלמידי חכמים ונשותיהם בבית כנסת ובית המדרש, ובסעיף כ' כתב שאף מכניסים אותו .
בימינו לא כל כך נוהגים להכניס כי קשה למצוא תלמידי חכמים , יחד עם זאת נחלקו האחרונים האם בת"ח ורב גדול נוהג זה קיים היום